"דוד דיימון, תודה שבאת לבקר את ניילה, אבל אתה בדרך כלל עסוק, אז אין צורך שתבוא בעתיד." הטון של קלארק היה חסר נימוס, ומבטו לעבר דיימון היה מלא עוינות, כמעט מאיית "שמור מרחק מניילה". דיימון הביט בו בשלווה, ולא הראה שום סימן להתגרות. קלארק חש מתוסכל וטחן את שיניו בכעס. הגישה של דיימון גרמה לו להרגיש שהאגרוף שלו נחת בשום מקום. דיימון התעלם מההערה של קלארק, פנה לוואלרי ואמר, "גברת ויר, יש לי פגישה נוספ