תסכול הציף את שון בבת אחת. לעזאזל! האם קתרין הייתה חייבת להישמע כל כך צוהלת לגבי ההליכה לרשם הנישואין? אלא אם כן היא הייתה מאושרת כי סוף סוף היא תוכל לפגוש אותו שוב? זה חייב להיות זה. בערב הקודם, היא עזבה בפזיזות מדי. היא בטח הצטערה על החלטתה במחשבה שנייה, אבל התביישה מכדי להודות בטעויות שלה. אולי היא ממציאה תירוץ כדי להזמין אותו לצאת. האם הוא צריך לדבר בנימה עדינה יותר כשהם ייפגשו אחר כך? אחרי הכ