מנקודת מבטה של בלה:
"שכחתם ממני," מלמלתי בשפתיים נפוחות כשצפיתי בשני החתיכים מסדרים את חפציהם במקומותיהם.
"התגעגענו אלייך מאוד, מותק, וקאי כאן לא הפסיק להתלונן כמה הוא מתגעגע אלייך. אני נשבע שאם לא הייתי החבר שלו, הייתי קובר אותו שם וחוזר אלייך," דומיניק צחק וקיבל מכה ראויה על הראש מהפרופסור הצעיר.
"ולמה שלא תספרי לה איך דפקת את הראש המטומטם שלך ישר בקיר כשדיברתי על להסיע אותנו בחזרה אליה?" השיב ק
















