פרק 22
מנקודת מבטה של אירן
"מה קרה?" שמעתי את עצמי שואלת למרות שלא רציתי לדעת עליה כלום. היא הייתה משהו שנעלם מחיי מזמן ולא רציתי לדאוג, למרות שראיתי דם זולג על פניה כדמעות.
"את יכולה לשאול? הרי כל זה באשמתך!" היא פלטה פתאום. האם רק לי זה הרגיש מוזר? למה היא צריכה לצעוק פתאום בראש חוצות כשפשוט שאלתי שאלה.
"ואיך זו אשמתי שאת בוכה לבד בשירותים?" שאלתי, והרמתי גבה.
"בריידן מהסס בגללך. הוא עדיין לא הז
















