logo

FicSpire

השידוך הענק של השלישייה

השידוך הענק של השלישייה

מחבר: 9901

פיתוי מהפנט
מחבר: 9901
16 באוג׳ 2025
פרק 7 מנקודת מבטה של ירנה "תגידי שוב. מה אמרת עכשיו?" ריס התגרה, ואני גלגלתי עיניים בתסכול. "אמרתי שאני אתחיל לגור איתכם." אמרתי בקול רם. "אה! זה טוב." קיידן צחקק. "אבל אני לא יכולה לעזוב את אמא שלי החולה בבית. מה אתם מצפים שאני אעשה? אתם עדיין רוצים שאני אשאר או...?" שאלתי, בתקווה שהם ישנו את דעתם, ויאפשרו לי לגור עם אמא שלי, בחזרה בבית. "ובכן, זאת לא בעיה. אנחנו יכולים לשכור לה אחות. אל תדאגי, זאת תהיה אחות מקצועית, ואת לא תצטערי על כך שהיא תטפל באמא שלך." ריס השיב, הנהן בראשו. "כן. ואני בטוח שאמא שלך תשתפר תוך זמן קצר כשנשאיר אותה בידי האחות." קיידן הוסיף, בחיוך. "עכשיו, לכי למטבח, ותכיני לנו חטיף חצות." ריס נזף. גררתי את רגליי באי רצון לעבר המטבח, ושמתי את הסינר שלי. הלוואי שיכולתי לישון או למיין, אבל החבר'ה האלה המשיכו להוכיח שהם מפלצות ללא רגשות אנושיים. ברגע שסיימתי לבשל, הגשתי לשלושתם, ובזמן שהגשתי לאיתן, הריח שלו היה כל כך משכר שלא יכולתי להסתיר את הבעת הקסם שלי. הוא בהה בי, והניד עפעפיו כאילו נבהל. הנידתי את עפעפיי במבוכה והסתכלתי הצידה. זה היה כל כך מביך להסתכל עליו ככה, ולהיתפס. "אעשה לך את הכבוד להראות לך את החדר החדש שלך, מדמואזל." ריס אמר, ואז הלך לפני. עקבתי אחריו כשעלינו במדרגות, והלכנו לעבר דלת חדר שהיה עליה תג, "איתן." הסתכלתי סביבי ושמתי לב שהיו רק שני חדרים בקומה הזאת. "החדרים שלכם לא פה?" שאלתי כשריס פתח את הדלת לחדר החדש שלי. "לא. רק החדר שלך ושל איתן פה." ריס ענה כשנכנס פנימה. החדר היה גדול יותר מהחדר שלי בבית, ונראה מספיק נעים כדי להרדים אותי ברגע שאשכב על המיטה. הטפט מסביב לחדר שלי היה בצבע של שמי הלילה וכוכבים בהירים קישטו אותו בצורה נפלאה. לאחר מכן, לתקרה היה נברשת שנראתה כמו קריסטל, בעוד שרצפת השיש הייתה חורקת וקרירה. נפערתי בהשתאות למראה יופיו של החדר שלי. למעשה ציפיתי שהחדר שלי ייראה מאובק ושל משרתת, אבל זה היה כל כך שונה. "אז, זה החדר שלך. אני אלך עכשיו." ריס הכריז, יצא וסגר את הדלת אחריו. הטלתי את הטלפון שלי על המיטה, והלכתי לשירותים. "וואו." קראתי בהתפעלות. אפילו חדר האמבטיה היה גדול יותר מהחדר הקודם שלי, ונראה כל כך שובה לב. הנורה הזהובה הבהירה האיצה את חדר האמבטיה, והעניקה לו זוהר מחמם לב. האמבטיה הייתה גדולה, והיו בה מים נקיים, והקירות היו ורודים ויפים. היה שם כל מה שהייתי צריכה. סבון, סקראב, מגבת יפה וכו'. נענעתי בראשי כדי לנער את הפנטזיה שלי, והרטבתי את שפתיי. למרות זאת, זה לא מונע מהם להיות כל כך מרושעים לפעמים. הכי טוב לא לחשוב שהם מקסימים או משהו, או שאקבל שברון לב במקום. חזרתי לחדר השינה, ושכבתי שטוח על המיטה, בוהה בתקרה בחוסר מעש. אני מקווה שהחוזה הזה יסתיים בקרוב. אני צריכה להיות חופשייה. למחרת, התעוררתי מדפיקה חזקה. בעצלתיים פקחתי את עיניי, ושפשפתי אותן רק כדי להסיר את השינה מעיניי. השמש זרחה על פניי, ועזרה לי לפקוח את עיניי אפילו מהר יותר. הדלת נפגעה שוב, וקפצתי והסתכלתי שמאלה וימינה. "ב...כן?" מלמלתי, והלכתי לדלת, רק כדי לראות את ריס בוהה בי, ומנענע בראשו. "אז, עדיין ישנת? נו, תשיגי משהו ללבוש. האחים שלי ואני הולכים לשדה להתאמן. את צריכה לרדת לסלון תוך חמש דקות." הוא הורה, וטרק את הדלת בפניי. הרגשתי גל של כעס מתעורר, וגרגרתי. לא יכולתי להתקלח, אז החלטתי לבדוק את הארון, ולא היה מה להחליף. אני מניחה שאני אלבש את אותם בגדים הבוקר. שטפתי את הפה, ושטפתי את הפנים, ואז מיהרתי למטה לסלון. לתדהמתי, כולם היו חצי עירומים. הגוף של ריס היה קטלני וחם, עם שש הקוביות שלו, שעיצבו את גופו לאחד מדהים. נפערתי בהשתאות כשעיניי נדדו לקיידן שנראה גם הוא חם. גופו היה קצת מיוזע, אבל יכולתי להריח את הריח הנעים שלו מכאן. הפטמות שלו נראו מזמינות, והיה לו חזה ממש נחמד שגרם לי לטפטף. והיה שם איתן, שנראה חתיך ומגניב ללא מאמץ. הוא הרים את גופייתו, והאופן שבו הרים את ידו כדי ללבוש אותה נראה כאילו הוא היה בהילוך איטי, ועזר לי לראות את שרירי הבטן הנהדרים שלו, ואת מבנה הגוף הנפלא. הגופות שלהם היו הכי חמות שראיתי אי פעם. ריס ניגש אליי, והתכופף מעל אוזניי. "אני מאמין שאת צריכה לאסוף את מקלות הגולף שלנו וכל דבר אחר שצריך, במקום לגנוב מבטים על הגופות שלנו." הזזתי את ראשי כדי להסתכל עליו, ושפתינו כמעט נגעו, מה שגרם לי להיאנק בהלם, ולקפוץ לאחור. עיניי עדיין היו פעורות בהלם, ובקושי הצלחתי לבלוע את הרוק שלי. ריס וקיידן צחקו כאילו ידעו בדיוק מה הם עושים. ואז קיידן ניגש אליי, ושם את מקל הגולף שלו בידי, ואז התכופף מעל צווארי שגרם לי להתכווץ, ולעצבנות. קצב פעימות הלב שלי החל להאיץ, ולהיות חזק יותר, ואז ריס משך לאחור, ובהה בעיניי. "למה פעימות הלב שלך כל כך חזקות?" הוא שאל, כמובן שמקניט אותי. אוי ואבוי! לא נרשמתי לזה. מה עוד הם יכולים לאחסן לי.

פרק אחרון

novel.totalChaptersTitle: 99

אולי גם תאהב

גלה עוד סיפורים מדהימים

רשימת פרקים

סה"כ פרקים

99 פרקים זמינים

הגדרות קריאה

גודל גופן

16px
גודל נוכחי

ערכת נושא

גובה שורה

עובי גופן