נקודת מבטו של קיידן. כולנו נכנסנו לפאניקה ברגע שראינו את ריס משתעל דם. איילין וירנה זינקו החוצה מהמחלקה, צועקות לרופא, בזמן שאנחנו ניסינו להרגיע אותו. "היי, לאט. תירגע..." אמר איתן, מלטף את גבו של ריס, בזמן שאני החזקתי את ידיו בידי. לבסוף, השיעול פסק, אבל ריס היה חיוור כמו דף נייר. אחרי דקה, הרופא הגיע בריצה, וזזנו אחורה, נותנים לו מרחב לעשות את עבודתו. "ג'יז, זה דפוק," מלמלה איילין לעצמה, כשהפחד