מייגן ואני נסענו בשקט כשהיא התעסקה עם הרדיו ואני ניסיתי לא להסתכל עליה. היא נראתה לגמרי אחרת הלילה, ומשום מה, לא אהבתי את הרעיון שהיא תראה מישהו. אבלות צחקה עלי, ולא עזרה בכלל. למה קינאתי? שום דבר מעולם לא קרה בינינו, ואנחנו גרים ביחד כבר כמה חודשים.
"מייגן," אמרתי, והסתכלתי עליה.
"ריידר," היא אמרה, מחקה אותי כשחייכתי.
"תודה," אמרתי לה.
"על מה?" היא שאלה אותי, כשהיא זועפת.
"על הכל בעצם - על היותך
















