עמדתי ליד הלוקר שלי ומחליף ספרים כשראיתי אותה צועדת לעברי. היא לא הסתכלה עליי ופתחה את הלוקר שלה. היא הייתה במרחק של בערך חמישה לוקרים ממני והמסדרונות היו די שקטים, למרות שלא היינו לגמרי לבד. זה היה שבוע אחרי, וראיתי אותה כמה פעמים, אבל לא הייתה לי הזדמנות לדבר איתה שוב אחרי שהיא הראתה לי אצבע משולשת. "אז את הולכת להגיד לי איך קוראים לך?" שאלתי אותה. "למה?" היא שאלה אותי כשהיא הסתכלה עליי. "אני שואל יפה, לא?" "אתה לא יכול להיות נחמד גם אם החיים שלך היו תלויים בזה," היא אמרה. "אאוץ', את אוהבת לפגוע ברגשות שלי?" שאלתי אותה. "למה אתה בכלל מדבר איתי? יש לי חבר ואנחנו לא בדיוק מסתובבים באותם חוגים חברתיים," היא אמרה. "החבר שלך אידיוט," אמרתי לה. "ולמה זה?" "אם היית חברה שלי לא הייתי נותן לאף אחד הזדמנות לדבר איתך כמו שאני עושה עכשיו," אמרתי לה. "אתה מפלרטט איתי?" היא שאלה וצחקה פתאום. "למה את נשמעת כל כך מופתעת?" שאלתי אותה. "כי אתה לוקאס גריי והמוניטין שלך ידוע," היא אמרה וטרקה את הלוקר שלה. "אז לפחות תגידי לי איך קוראים לך," אמרתי כששמתי את שתי הידיים שלי ליד הכתפיים שלה, כלוא אותה. "כדאי שתלך לפני שג'יי די וקרסון יתחילו לחפש אותי," היא אמרה. הפנים שלנו היו במרחק סנטימטרים זה מזה והרגשתי נמשך לתוך העיניים שלה. לא יכולתי להוריד את המבט גם אם רציתי. ראיתי את האגרוף שלו מאוחר מדי כי הייתי כל כך מהופנט מהבחורה שלפניי שלא הייתי מודע לכך שג'יי די וקרסון צעדו ממש עד אלינו. האגרוף של ג'יי די פגע בלסת שלי כשקרסון הסתער עליי ונפלנו על הרצפה. תפסתי אותה באופן אינסטינקטיבי והתגלגלתי כך שהיא נחתה עליי. דחפתי אותה ממני כשהרגל של קרסון פגעה בצלעות שלי. תפסתי לו את הרגל והורדתי אותו כשכרכתי את הרגליים שלי סביב שלו וישבתי עליו. הרגשתי את הצלעות שלו נסדקות כשחבטתי בו שוב ושוב באותה נקודה וג'יי די הסתער עליי, דוחף אותי מקרסון. החלקנו על האריחים כשהמשכתי להכות אותו בכל מקום שהידיים שלי נחתו. הייתי כל כך שקוע בקטטה שלא שמתי לב לקהל סביבנו. רב בא מהצד והפיל את קרסון לרצפה כשהוא הסתער עליי שוב והרחתי דם. "לוקאס!" ג'אקס צעק כשהוא משך אותי מג'יי די. פרסטון היה על רב, ידו על כתפו כשהוא דיבר אליו בשקט. רב נתן לקרסון עוד אגרוף אחד ואז קם. "חזור לקרוואן הזבל שלך," קרסון צעק עליי. "הרחק את הידיים שלך ממה ששלי," ג'יי די אמר במבט זועף. "בוא נלך," ג'אקס אמר לי. ראיתי אותה עומדת במרחק כמה מטרים, היא הסתכלה עליי בדאגה ואז נראה שהיא הבינה מה היא עושה ומיהרה לג'יי די. הוא תפס את זרועה והתחיל למשוך אותה בחוזקה אבל רב עצר אותי כשצעדתי קדימה. "לא," הוא אמר לי והסתכלתי עליו בבלבול. "בוא," פרסטון אמר כשדחף אותי לכיוון אחר. "מה לעזאזל היה כל זה?" ג'אקס שאל אותי כשצעדנו לכיכר בחוץ. "לא בטוח, דיברנו כשג'יי די בא מהצד," אמרתי כשניגבתי את הדם מהאף שלי. "למה בכלל דיברת עם החברה של ג'יי די?" פרסטון שאל אותי. היה לנו כלל לא כתוב לא להתערבב איתם ונשארנו רחוקים מהקהל שלהם, לא בגלל שפחדנו אלא בגלל שהם היו מתחתנו. "אני לא יודע," אמרתי ונענעתי בראשי. "מה שלום הצלעות שלך? הוא נתן כמה בעיטות טובות," ג'אקס אמר. "אני אהיה בסדר עד מחר, איך קוראים לה בכלל?" שאלתי. "ריילי כריסטיאנסון," רב אמר. "אה כן אני זוכר עכשיו," אמרתי. היא נראתה שונה ממה שהיא נראתה לפני שנה. בקושי זכרתי שהיינו באותן מסיבות כשקרסון ואני היינו חברים. "תרחק ממנה, היא מסתובבת עם קהל אורורה התחתית," פרסטון אמר. "אז היא דרקונית?" שאלתי אותו. "כן, כולם, קרסון מנפה את בני האדם," הוא אמר. "איך אתה יודע את כל זה?" ג'אקס שאל אותו. "אולי יצאתי עם אחת הבנות שלו בחשאי," פרסטון אמר וצחקתי. "למה?" שאלתי אותו. הוא היה בחור נאה, הוא לא היה צריך להתגנב כדי להשיג בחורה. "תקרא לזה משימת תצפית מסוג כלשהו," הוא אמר ורב נענע בראשו. "מניאק," הוא אמר ופרסטון צחק. "בוא נלך מפה," ג'אקס אמר כשצעדנו לחניון. הצלצול יצלצל בעוד פחות מחמש דקות בכל מקרה והיה לי חשבון לסגור עם ילד שנהיה יותר מדי נוח עם אחותי. ג'אקס ואני חיכינו ליד המכונית שלי עד שראינו את רורי פלטשר יוצא מבניין בית הספר. עקבנו אחריו דרך החניון והוא לא היה מודע לסכנה האורבת מאחוריו. אנשים צפו בנו כשדחפתי את רורי על המכונית שלו. "תתרחק לעזאזל מקריסטינה," אמרתי לו באיום. "אני אפילו לא דיברתי איתה," הוא אמר וקולו נשבר. "אם אני אראה אותך אפילו נושם לידה, תאכל דרך קשית עד סוף חייך," אמרתי לו. הוא רק הנהן כשפיו נפתח ונסגר אבל לא יצאו מילים. ג'אקס בהה בו לשם ביטחון כששחררתי אותו וחזרנו למכונית שלי. כולם בהו בנו כשנסענו משם ושמרתי על הבעה ניטרלית עד שעזבנו את החניון. "אני חושב שהוא השתין קצת על עצמו," ג'אקס אמר וצחקתי. "טוב," אמרתי לו. פרסטון ורב כבר הלכו הביתה ושמחתי. לא הייתי צריך שרב יכה את הילד הזה ויאשר את השמועות עלינו. כריס עמדה על המדרגה העליונה מול הדלת ובהתה בנו בזעם כשחניתי את המכונית. באז מלמל משהו בראשי אבל התעלמתי ממנו. היא נראתה זועמת וידעתי שבאיזושהי דרך היא שמעה על תקרית החניון. "היי כריס, יום נעים בחוץ," ג'אקס אמר בחיוך. "זה נכון?" היא שאלה אותי. "מה נכון?" שאלתי אותה משחק תמים. "איימת להרוג את רורי?" היא שאלה אותי. "לא," אמרתי לה. "לוקאס אני נשבעת!" היא צעקה עליי. "אמרתי שהוא יאכל דרך קשית, אף פעם לא אמרתי שאני הולך להרוג אותו," אמרתי וחייכתי אליה. "ארור לוקאס, הוא היה אמור להזמין אותי לצאת," היא אמרה. "מה?" שאלתי אותה בכעס. "למה אתה לא יכול להיות מגניב?" היא שאלה אותי. "את לא הולכת למסיבה," אמרתי לה. "כן אני כן," היא אמרה. "בסדר, אז את יכולה ללכת עם ג'אקס," אמרתי לה. "אתה מניאק!" היא אמרה בקול רם וטרקה את הדלת לתוך הבית. "אחי, אתה יודע שלא הייתי נתפס מת בטיפוסים כאלה של מסיבות," ג'אקס אמר לי. "והיא לא תיתפס מתה הולכת איתך," אמרתי וחייכתי, "ניצחתי." "אתה גורם לזה להישמע כאילו יש לי צרעת," הוא אמר בכעס. "היא מכירה אותך כל חייה, היא אוהבת אותך כמו אח," אמרתי לו. ידעתי שהוא מרגיש אחרת אבל לא ממש קיבלתי את המחשבה על אחותי כחברה של החבר הכי טוב שלי. נכנסנו לסלון כשפרסטון ישב על הספה וסיפר לכריס בפירוט על הקטטה ביני לבין קרסון וג'יי די. כריס רק נענעה בראשה כשהקשיבה לכל הסיפור וראיתי את ג'אקס מסתכל עליה בעניין. "תפסיק לבהות ג'אקס," אמרתי בקול רם והוא הוריד את המבט במהירות כשכריס הסמיקה כשנתפסה. "אז אתה יכול להיכנס לקטטות עם החבר של ריילי עליה למרות שכולם מרובע תחתון אבל אני לא יכולה ללכת למסיבה עם ילד אחד?" כריס שאלה אותי. "הוא בן אדם כריס, מה הטעם?" שאלתי אותה. "נורמליות!" היא אמרה כשהאנה ישבה על משענת הראש של הספה מאחורי רב ושיחקה בשיערו. "אנחנו לא נורמליים ותחשבי על כמה שבור לב יהיה החצי המקשר שלך כשהוא יבין יום אחד שיצאת עם בני אדם!" אמרתי לה. "אז דרקוני עדיף? כמו טסה?" היא זרקה לי בפנים. "היית צריכה להגיע לשם," אמרתי לה. "בהחלט," היא אמרה בתוקף. "את יותר טובה כריס, טסה הייתה רק נוחה וטעות, אחת שאני לא רוצה שתעשי גם," אמרתי לה והיא נאנחה. "פופקורן מישהו?" פרסטון שאל וג'אקס זרק כרית לראשו. "אתה אידיוט פרסטון," כריס אמרה והוא חייך אליה. "אני רק רוצה את הטוב ביותר בשבילך כריס," אמרתי לה כשצעדתי קרוב יותר אליה ומשכתי אותה לחיבוק. "אני יודעת," היא נאנחה וחיבקה אותי בחזרה. "תתרחקו מצרות, נחזור מאוחר הלילה," אמרתי לה ולהאנה. ג'יי ותומאס יארבו סביב הבית עד שנחזור הביתה. "לאן אתם הולכים?" כריס שאלה אותי. "הדרייק כנראה," אמרתי והיא הנהנה. הדרייק היה מועדון דרקוני שהיה בבעלותנו. עדיין היינו קטינים אז תמיד נכנסנו דרך הדלת האחורית ושתינו במרתף שבו גם היו לנו קרבות לא חוקיים. הקרבות הכניסו כסף גדול ולמעלה היה המועדון האקסקלוסיבי שהיה עסק לגיטימי. השתתפנו בקרבות בעיקר בסופי שבוע ונפגשנו עם כמה מבני המשפחה שלנו מהמאורה שלנו. קיימתי שם פגישות מיוחדות ושם גם לקחנו אנשים שרצינו ללמד לקח או אנשים שניסו לדפוק אותנו כלכלית. הלילה לא היה יוצא דופן, הגיע הזמן להראות להם מי הסייר.