לא התרחקתי יותר מספת הסלון, לא רציתי לראות את ריילי אז ישנתי למטה והצטערתי על כך בבוקר. באז עדיין התעלם ממני וראיתי את רב על הספה השנייה עדיין ישן. נזכרתי אז שחנה הלכה לבקר את חברה שלה והם כנראה יצאו לשתות. "תתעורר," אמרתי כשבעטתי לו ברגל והוא התיישב ישר. "מה השעה?" הוא שאל אותי. "תשע בבוקר כבר," אמרתי לו. לא האמנתי שישנו כל כך הרבה זמן או שמרתה מעולם לא העירה אותנו לארוחת בוקר. "שיט," הוא מלמל וק