במשך מאות שנים חיינו בסתר. אנחנו כבר לא חיים בפחד מבני אדם או ציידים, למכשפות יש קסם שיכול להרוג כל אחד, אבל כמו כל יצור על טבעי, אנחנו מנסים לחיות בשלום עם כל היצורים, גם כשאין איום, אנחנו עדיין לא להוטים לחשוף את עצמנו לכולם. בגיל שבע עשרה החיה שלך מתעוררת, בירח הדמים הראשון אחרי יום ההולדת שלך נערך טקס ורק הזקנים נוכחים כדי לחזות איזו חיה בוחרת בך. זהו טקס קדוש שכולנו מצפים לו. החושים שלנו מתעוררים מגיל ארבע עשרה עם שמיעה, ראייה, ריח, ריפוי וכוח משופרים. עד גיל שבע עשרה כולנו שווים ותלוי בחיה שתקבל, הדרגה שלך בתוך המאורה תקבע את עתידך. אבות בדרך כלל מקבלים חיה בצבע אינדיגו ולעיתים רחוקות חיה בצבע סגול. חיה סגולה היא החזקה ביותר ואתה מפחד ומכובד כשאתה מתברך באחת כזו. חיות כחולות הן בדרך כלל סימן שתהיה מפקד שני טוב או סגן המפקד של המאורה, כמו הקפטן המשותף. חיות ירוקות הן מיוחדות, הן הופכות לרופאים, עוקבים, חוקרים וכן הלאה. חיות צהובות הן חיילים או לוחמים. הם מגנים על המאורה ועל החברים שחיים בתוך הקהילה הזו. הם יהיו אחראים על השטח, האימונים ואפילו הגנה אישית לחברים מסוימים בדרגה גבוהה יותר. חיות כתומות ואדומות הן העובדים של הקהילה והחלשות ביותר מבני מיננו. הם בדרך כלל הטבחים, המנקים, המשרתים, הנהגים וכן הלאה. לכל אדם יש מקום בתוך מאורה ואושרה ועושרה של המאורה שלך תלויים באביך. אם יש לך אב טוב אז המאורה שלך תשגשג. לכל מין יש את הפרי הרקוב שלו, התפוחים הרעים של הקבוצה ואנחנו לא יוצאים מן הכלל. הם מחליטים על כל דבר, הם קובעים את החוקים, מבקרים במאורות שונות, כל הפשעים מדווחים להם והכל מוכרע על ידם. המילה שלהם היא החוק ולא משנה איזו דרגה יש לך, יש להם את הכוח לגרום לך להתכופף לרצונם. הם חזקים ועזים ואין להם חברים. יש להם בריתות ולפעמים רק לפעמים התפוח הרע הוא זקן. הם מודחים לעיתים רחוקות גם אם הם רעים. כמו כל המינים יש לנו חצאים קשורים, זה לא ממש משנה ורבים מאיתנו נקשרו לבני אדם במהלך השנים. אמי הייתה חצי אנושית וזה הופך אותי לבן תערובת. בעצם כולנו בני תערובת מכיוון שאבותינו היו קשורים גם למינים אחרים. לא היינו משוחדים כשזה הגיע לחצי קשור כי החצי השני שלך גורם לך להיות טוב יותר. הקשר עובד אותו הדבר עבור כולנו. זה מתחיל בריח, הריח של החצי השני שלך הוא משהו שרק אתה יכול להריח. בדרך כלל אתה משלים את טקס הקשר על ידי ערבוב הדם שלך. הקשר הזה הוא לכל החיים או ליתר דיוק עד שהמוות מפריד ביניכם. אתה יכול להשלים את הקשר או שאתה יכול לבחור לא להשלים את הקשר, זה לא ממש משנה. אף על פי כן, למה שלא תרצה להשלים את הקשר? האדם הזה הוא החצי השני שלך, ההתאמה הטובה ביותר עבורך, האדם שיגרום לך להיות מאושר יותר מכל אחד אחר. על ידי בחירת בן זוג במקום לדבוק בזה שהגורל העניק לך, אתה תהיה מאושר, אבל אתה לא תהיה חזק או שלם כמו שאתה צריך להיות. כל חיה יכולה להיות קשורה. קשרים מודעים לדרגות למרות שחלק מהחיות דוחות קשר עם חיה שנמצאת בדרגה נמוכה יותר מהן, אבל זה פשוט מגוחך. לכל אדם יש את החוזקות והחולשות שלו לא משנה מה הדרגה שלך. אתה יכול להיות אב ולהיות חרא מוחלט או עובד עם לב זהב. כאשר טקס הקשר הושלם, הנקבה תשא סימן בצד שמאל של צווארה שהוא העתק של החיה של הזכר. זה יכול להיראות רק על ידי אלה שנולדו עם דם החיה וזה גם ישנה את דרגת האישה לזו השווה לזו של הגבר. זה נשמע סקסיסטי אני יודע, אבל בתוך המין שלנו גברים חזקים יותר, המפרנסים והמגנים. נשים הן המטפלות והמטפחות. רוב הגברים נוטים להפוך ללוחמים בעוד שרוב הנשים מתאמנות להיות אחיות ורופאות, זה פשוט בטבע שלנו להיות ככה. כן, יש לוחמות, טובות מדי, אנחנו לא משוחדים וכל חיה יכולה להשיג כל דרגה מלבד זו של אב ומפקד שני. החיה שלך תשתנה בצבע ככל שהדרגה שלך משתנה בתוך המאורה שלך ואנחנו עושים זאת בטקס. אנחנו לא פועלים על פי חוקי האדם המקובלים אם כי אנחנו מכבדים את החוקים שלהם ובכל שנה אנחנו עורכים טקסים לחיות לא קשורות כדי להשתתף בתקווה לפגוש את החצאים האחרים שלהם. רק צעירים לא קשורים משתתפים עד שתגיע לגיל עשרים ושלוש. אם לא פגשת את החצי השני שלך עד אז אתה חופשי לבחור חצי משלך אבל לא לפני כן אלא אם כן אתה דוחה את החצי הקשור שלך. הבית שלנו היה ממוקם על גבעה קלה המשקיפה על הבתים של חברי המאורה שלנו שהיו מפוזרים במחצית העיירה שמתחתינו. המשפחה שלי שלטה בצד העליון של אורורה וג'וזף מקינטייר שלט בצד התחתון. ג'וזף מקינטייר ואבי היו חברים עד לטקס האב שלהם כאשר אבי קיבל חיה סגולה וג'וזף קיבל חיה בצבע אינדיגו. הוא קינא והוא גם היה מאוהב באמי. הוא דחה את החצי הקשור שלו וחיכה שאמי תהיה בת שמונה עשרה. הוא תכנן לתבוע אותה כשהיא זיהתה את הקשר עם אבי וזוג כוח חדש הוכר. הם היו מאושרים ומאוהבים, הם אהבו זה את זה בחירוף נפש ואותנו. הוא היה איש טוב ורציתי להיות בדיוק כמוהו. החיים לא תמיד מסתדרים כמו שאתה מתכנן אותם ואחרי מותם התרחקתי מהחוג החברתי הרגיל שלי וג'קס ואני נדבקנו לרב ופרסטון, שתי משפחות חדשות שהצטרפו למאורה שלנו מהצפון שלוש שנים קודם לכן וכולנו נקשרנו מיד. ידעתי שכל אחד מהם ימות בשבילי, נאמן עד כאב והם היו החברים הכי טובים שלי. רוב האנשים קוראים לנו כנופיה אבל בשבילנו זה היה סגנון חיים. ביום הולדתי השמונה עשר אני אעלה ואעלה על הכיסא שאבי השאיר אחריו ואשתלט על הכל. עם זאת, בראש סדר העדיפויות שלי נמצאות אחיותיי ואני אגן עליהן בחיי. הייתי בן שש עשרה כשהוריי מתו, כריסטינה או כריס כפי שהיא העדיפה להיקרא הייתה בת חמש עשרה וחנה הייתה בת תשע. אחיותיי היו הכל בשבילי ואהבתי אותן לחלוטין והייתי מאוד מגונן עליהן. הדלת לחדר השינה שלי נפתחה לאט, חורקת בעדינות אבל שמתי את עיני עצומות, מעמיד פנים שאני עדיין ישן. שמעתי את הצעדים הרכים כשהם התגנבו קרוב יותר למיטה שלי ונלחמתי בדחף לפקוח את עיניי. הרגשתי שהמזרן שוקע קלות כשמשקל לחץ עליו. "יום הולדת שמח לוקאס!" היא צרחה כשקפצה עליי. תפסתי אותה בחיבוק דוב כשהיא הוציאה לי את האוויר והתחילה לדגדג אותה. היא צחקה וצרחה כשניסתה לשחרר את זרועותיי ממנה. הצמדתי אותה למיטה וריחפתי מעליה. "מה הכלל הראשון?" שאלתי אותה כשהיא עצרה את נשימתה. "אף פעם לא להיכנס לחדר השינה שלך בלי לדפוק," היא אמרה בין צחוק. "ומה העונש על הפרת הכללים שלי?" שאלתי אותה. "להיות העבד שלך לשבוע!" היא צעקה כשהתחלתי לדגדג אותה שוב, "אבל זה יום ההולדת שלך!" "יש לך נקודה שם ילדה," אמרתי כששחררתי אותה והיא קפצה מהמיטה שלי במהירות. "מרתה כבר הכריזה על ארוחת בוקר," היא צווחה כשברחה. נאנחתי כשקמתי מהמיטה ועשיתי את דרכי לחדר האמבטיה כדי להתקלח ולהתחלף. הייתי בן שבע עשרה היום. הסתכלתי על עצמי במראה כשסיימתי להתקלח ושמתי לב לשחור וכחול החלשים סביב עיני. השפה שלי עדיין הייתה סדוקה מהאימון של אתמול והצלעות שלי היו סדוקות. אני אתרפא עד מחר אם לא אקבל מכה טובה אחרי הלימודים היום. כל יום בשנה האחרונה הדוד שלי, ג'סי סטרלינג, אימן אותי לדבר אחד בלבד, להשתלט על תפקיד האב של המאורה שלנו. ג'סי היה הסגן של אבי וכמו האב השני שלי. לפני שנה בדיוק הוריי מתו והייתי צריך להתבגר די מהר. אחיותיי היו צריכות אותי והאבל שלי נדחק הצידה כדי להיות שם בשבילן. ג'סי קיבל משמורת עלינו ונשארנו לגור בבית שלנו עם כל הזכויות שהיינו רגילים אליהן. לאבי היו אינטרסים עסקיים רבים שג'סי עדיין שלט בהם ולכל אחד מאיתנו הייתה קרן נאמנות. סמכתי על ג'סי בחיי ובנו, ג'קס סטרלינג, היה האח שמעולם לא היה לי. לא הייתי האדם הגדול ביותר אבל אני אני. אני האב העתידי של המאורה הזו ואני אעשה הכל במסגרת הכוח שלי כדי להגן על האנשים שלי, על כל האנשים שלי. לא היו לי ספקות לגבי הריגה או שפיכת דם, זה היה חלק מההוויה שלי כמו שאני הייתי. אנחנו ילדי גריי והייתה לי כל כוונה למלא את המורשת של אבי. הגורל שלי קרא לי גם והוא שזור במורשת שהוא השאיר לי. כל מה שאני עושה, כל החלטה שאני מקבל היא כדי לשמור על המשפחה שלנו ביחד ועל המאורה בטוחה. הבנתי שהמוות של הוריי לא היה מקרי כשסיימתי לקרוא את היומנים שלו. אני לוקאס גריי ונשבעתי לנקום את רצח הוריי.