אוליביה הרימה את ראשה עם חיוך סרקסטי על שפתיה. "איזו שאלה חכמה. שכחת שאתה זה שרצה להתגרש?" הוא התעלם מהעקיצה שלה והתקרב עם אווירה מאיימת. "היית איתו בימים האחרונים?" במרחק הקרוב, היא הבחינה בקרח בעיניו האדומות מדם, ופניו התעוותו לזעף תוקפני. היא הכחישה בנחרצות, "לא. הוא הוריד אותי כי היה קשה להשיג מונית ביום מושלג." איתן חייך בזלזול. "אוליביה, את לא יודעת שאת תמיד בוהה למעלה כשאת משקרת? לא שינית את ההרגל הזה בכלל. הסכמת פתאום לגירושים אחרי שנה של גרירת רגליים, הכל בגלל אותו גבר? נעלמת והשארת את אבא שלך מאחור בגללו גם כן?" אוליביה לא טרחה להמציא תירוץ, בידיעה שזה יהיה רק עלבון לאינטליגנציה של איתן ויגרום לה להיראות אשמה. היא הסיטה במהירות את נושא השיחה, "זה לא חשוב. בוא נסיים עם הגירושים." הוא אחז בפרק ידה כדי לעצור אותה. למרות שהוא לא השתמש בכוח, היא הרגישה את הכאב חודר דרך זרועה, וגרם לה לקמט את מצחה לעברו. היה ניצוץ של שיגעון בפניו. הוא שרק בקרירות, "חשבתי שגירושים הם העונש הטוב ביותר בשבילך, אבל שיניתי את דעתי." היא נתפסה בהפתעה ופלטה, "מה אמרת?" הוא הביט בה במבט מרושע. "אני לא רוצה גירושים עכשיו." הוא העביר את אצבעותיו הדקות על לחייה. "גברת מילר, זה משמח אותך?" היא הייתה שמחה אם הוא היה מביא לה את החדשות לפני חצי חודש. אחרי שלמדה את האמת, היא רק חשה בחילה מהמגע שלו. "עזוב אותי! איתן, אני רוצה גירושים עכשיו!" הוא הרים אותה בלי קושי רב. היא הייתה סולדת מחיבוקו, שהיה פעם המפלט הבטוח שלה. "תעזוב אותי! איתן מילר, אתה משוגע?" מלבד ההבדל המגדרי בכוח, היא הייתה חלשה מדי מהכימותרפיה כדי להילחם בו. אוליביה נאבקה בזמן שהוא הניח אותה במושב האחורי של המכונית, ובסופו של דבר, היא נראתה כאילו סיימה זה עתה אימון אינטנסיבי. היא התנשפה והתעמתה איתו, "איתן, מה בדיוק אתה רוצה?" "מה אני רוצה?" איתן שחרר את העניבה שלו, מבט לועג בעיניו. "ובכן, אני רוצה שתחיי בגיהנום. חשבת שהייתי טיפש מספיק כדי לשחרר אותך רק כדי שתצאי עם גבר אחר? הערכתי אותך בחסר. נשבעת שלעולם לא תחתמי על ניירות הגירושים, אבל תוך זמן קצר התחלת לצאת עם גבר אחר. את כל כך צמאה?" כבר נאבקת עם כאב ראש, אוליביה חשה כאב לב כששמעה את העלבון. היא נשכה את שפתיה והשיבה, "אתה לא רצית גירושים גם כן? למה אתה מתנהג ככה כשאני רוצה שזה יקרה? אתה היית זה שבגד קודם. למה לך בכלל להיות אכפת אם אני רוצה לצאת עם מישהו אחר?" עד מהרה, היא הרגישה אותו מרים את סנטרה, ואומר לה באדישות, "לכל אחד בעולם מגיע אושר, רק לא לך. הבנת?" היא הביטה בעיניו החורפיות שזהרו באיום. אחר כך, היא שמעה אותו ממלמל את המילים האכזריות, "לי יש את המילה האחרונה בגירושים שלנו." כשאיתן התכופף מעליה, העניבה המשוחררת סביב כתפיו השתלשלה משני צידי לחייה. אוליביה הבחינה שמעיל הצמר המשובח שלו היה חלק לחלוטין. הוא התנהג ביהירות כאילו האנשים סביבו היו אפסים. בקרוב מאוד, היא תהיה עדה ליהירות שלו. כשהמכונית שלהם התפתלה החוצה מבין המחסומים, היא הבחינה בתור ארוך של מכוניות בצד הנגדי של הכביש. בראש הפקק הייתה פורשה קאיין שהתנגשה במפריד. האם זאת לא המכונית של קית'? אוליביה החווירה כשנודע לה שקית' עבר תאונה מיד אחרי שהוריד אותה. היא צרחה נואשות, "תעצור!" קלווין היה חכם מספיק כדי לא לעצור את המכונית בשבילה. במקום זאת, הוא התעלם מהצעקות שלה ונסע הלאה. כשהיא ניסתה לפתוח את הדלת בכוח, איתן משך אותה בפרק ידה, והיא נפלה לזרועותיו. הוא מלמל בעצלתיים, "למה? את מרגישה רע בשבילו?" "אתה משוגע? קית' רק שם לב מקרוב לאבא בבית החולים כי אנחנו בוגרי אוניברסיטה! אין שום דבר בינינו. למה עשית לו את זה?" הוא העביר לאט את קצות אצבעותיו על לחייה ואמר, "אה, זה בגלל ש... ככל שאת יותר נסערת, זה משמח אותי יותר." אוליביה אחזה בחולש באצבעותיה בחולצתו של איתן למרות זעמה. היא ניסתה לשמור על הריכוז שלה והסבירה, "איתן, אבא שלי מימן את הלימודים של ג'ודי—לא, ליאה. גם אם הייתה להם מערכת יחסים, אני לא מאמינה שאבא היה פוגע בה." הבעתו של איתן נפלה עם אזכור שמה של ליאה. החיוך המזלזל על פניו הפך מיד לכעס כשהוא דחף אותה הצידה בחוסר זהירות. "אין לך זכות להזכיר את שמה!" אוליביה הרגישה את גבה מתנגש בדלת המכונית הקשה. היא כבר הייתה חלשה, ועכשיו הרגישה כאילו היא עומדת להתפרק. היא צנחה בפינה, וסבלה את הכאב החד בגופה. לא נותר בה כוח להתווכח איתו, אז היא עצמה את עיניה והרגיעה את עצמה כדי להפחית את הכאב. היא התכרבלה במושב שלה, והרגישה אסירת תודה שהניחה קצת סומק ושפתון לפני שעזבה את הבית כדי להסתיר את צבע פניה החולני. בינתיים, איתן פשוט ראה בשתיקתה של אוליביה כעס. הוא סוף סוף הניח לה לנפשה, אבל נאבק להירגע. כשהם הגיעו למעון משפחת מילר, היא הייתה חלשה מכדי לזוז. ברגע שאיתן הלך, קלווין פתח את דלת המכונית ולחש, "גברת מילר, את מרגישה לא טוב?" לפני שהיא הספיקה להכחיש, איתן לעג לה בגאוותנות, "זה טריק ישן. חשבת שאני ארגיש רע בשבילך אם תתנהגי כאילו את חולה?" בשנה האחרונה, אוליביה אכן ניסתה לזכות באהדתו על ידי התנהגות חלשה. כתוצאה מכך, היא הפכה לילד שזעק זאב. לאיתן לא היה סבלנות לחכות לה והוא איים, "כדאי שתצאי עכשיו, או שאני אוציא את זה על משפחת רוג'רס." אוליביה בדיוק שלחה הודעה לקית' אבל לא קיבלה תגובה, והשאירה אותה בחושך לגבי היקף הפציעה שלו. היא חרקה שיניים ויצאה מהמכונית. כשהיא דרכה על הקרקע, היא הותקפה מיד על ידי הקור הנושך. היא הרגישה שרגליה בוגדות בה, והיא נפלה.