שוב נפולת רוח, אוורלי קיללה, "למה לא מרינה הכלבה הרמאית היא זאת שגוססת?" "ובכן, זה הגורל. אני מניחה שהתינוק שלי מתגעגע אליי יותר מדי. אל תהיי עצובה מדי בגלל זה. סיימתי את המרתון של החיים, אבל את קחי את הזמן שלך." כדי לנחם את אוורלי, היא התבדחה, "אל תשכחי לבקר אותי הרבה ולהביא פרחים טריים כשאני אלך. תחשבי על זה כהשקעה מוקדמת בזמן שאני מסדרת דברים בשמיים בשביל שתינו. כשיגיע הזמן שלך להצטרף אליי, נחי