הנקודת מבט של אלנה אביגיל עטתה על פניה את המבט העצוב ביותר שלה, קולה ירד ללחישה. "ההורים של ויויאן נעלמו פתאום לפני שנים. אני ודוד שלה לקחנו על עצמנו את האחריות לגדל אותה." שמרתי על פנים ניטרליות, תוך כדי גלגול עיניים פנימי. איזה בולשיט מוחלט. האישה הזו סובבה טרגדיה כאילו היא מתמודדת על פרס אמי. "מאוחר יותר, עם ילדים משלנו לגדל, לא הצלחנו להתמודד," היא המשיכה, רגש מזויף נוטף מכל מילה. "היינו צריכי