נקודת מבטו של רג'ינלד
צפיתי במכונית של אלנה נעלמת מעבר לפינה לפני שגררתי את עצמי חזרה לחדרי. המעיל שלי פגע בספה בחבטה רכה כשקרסתי לידה, ראשי סחרחר כמו קרוסלה ארורה.
הילד ההוא מאתמול מחוץ לקבוצת ונדרבילט... בכל פעם שעיני נעצמו, ראיתי את פניו. העיניים האלה נראו כל כך מוכרות לעזאזל שזה גרם לחזה שלי להיסגר.
בהיתי בתקרה עד שהתעלפתי מתשישות. אבל אפילו השינה שלי הייתה חרא, מלאה בחלומות מוזרים ובתחושה הזו
















