נקודת מבטה של אלנה לתדהמתי, רג'ינלד לא השתגע כמו שציפיתי. הוא פשוט הושיט לי שתי שקיות נייר ואמר ברוגע, "הילדים יכולים לקבל את זה כשהם יחזרו." עמדתי שם המומה. מה לעזאזל? זה ממש לא אופייני לו. ראיתי את האיש הזה קורע לגזרים אנשי צוות על איחור של חמש דקות לפגישה, אבל הנה הוא, מתנהג כאילו הכל רגיל לגבי זה שהוא מפספס את הילדים שלו. ברגע שרג'ינלד עזב, מיהרתי לחדר העבודה שלי, כשהמחשבות שלי עוברות מיד למלכ