נקודת המבט של אלנה: "אני גורמת לסצנות?" הקול שלי נשא בדיוק את החריפות הנכונה כדי לגרום לכמה נשות חברה לזוז באי נוחות. "זה מצחיק, כשזה בא ממך." צפיתי בראשים מתחילים להסתובב בכל אולם הנשפים. ויויאן? הו אלוהים, העיניים שלה פשוט נצצו מכל תשומת הלב. בשבריר שנייה, היא הניחה על עצמה את המסכה האהובה עליה - הקורבן המסכן והחסר אונים. "דודה שלי אולי דיברה... בפזיזות," היא הכריזה, קולה רועד בדיוק במידה הנכונה