בקה עברו שבועיים לפני שהצלחתי למצוא את עצמי באיזושהי שביעות רצון. ברגע שסיימתי עם ג'יימס, עליתי למעלה ובכיתי את נשמתי, לא הצלחתי להתרכז בשום דבר, ואפילו כשיום שני הגיע, והשיעורים שלי חזרו לשגרה, פשוט לא הצלחתי להתאפס. הכל, במקום זאת, עבר בטשטוש. הרגשתי לכודה בתוך מוחי, מנסה לשים לב אבל עושה זאת בחוסר תחושה כי סיימתי את הדברים עם האיש שאהבתי. לא יכולתי להתמודד עם הסיבוכים. לא יכולתי להמשיך להתמודד