בקה. לא הייתי בטוחה למה לצפות כשקמתי מוקדם בבוקר שלמחרת, מחליקה מהמיטה מתוך כוונה מלאה ללכת לראות את ג'יימס. ניל ישן כשעזבתי את החדר, אבל לפני שהספקתי להגיע לדלת, שמעתי את קולו מאחורי. "את הולכת לראות אותו, נכון?" הוא אמר ברכות, עיניו מצטמצמות לעברי. הסתובבתי לאט, בהיתי בעיניו המתחננות ונאנחתי. "כן, אני הולכת," עניתי לאט, מהנהנת בראשי. "יש לו זכות לדעת, וככל שאסיים עם זה מוקדם יותר, כך אוכל להיות