הוא הבטיח לה בעבר, אך כעת שינה את דעתו. הוא לא רצה, באופן בלתי מוסבר, שהן יעזבו את המקום הזה. "שיניתי את דעתי. את צריכה להיות בכוננות עשרים וארבע שעות." הנרי הרים מעט את גבותיו בקולו הנמוך והצרוד, הוא אפילו הדגיש את המילים 'עשרים וארבע'. המילים שלו נשמעו פלרטטניות באופן בלתי מוסבר. מוניק הייתה המומה מדבריו עד שכמעט עיניה יצאו מחוריהן. שוב הופיע במוחה המראה שלו מנשק אותה. 'עשרים וארבע שעות בכוננות,