"נומי, אני אבא שלך, אל תקשיבי לה." הנרי רתח, החמימות בעיניו התקררה. לקולו הצרוד היה הילה שתלטנית שלא ניתן היה להפריך.
הוא נישק את לחיה של נומי הקטנה בלי משים כדי לתבוע אותה כרכושו.
מצב הרוח של נומי הקטנה השתפר עכשיו, אבל מוניק אחזה במצחה בכף ידה. האם האיש הזה השתגע שוב? הוא התנהג כמו ילד מפונק. איך הוא יכול להיות אבא שלה?
ברגע זה, פניו היו שחורות כפחם, אבל כשנעץ בה את מבטו, הוא חזר להבעתו הקרה הרג
















