אחרי שעזבה גברת לי, מונique התיישבה. היא הביטה בנומי הקטנה שישנה עמוק, וחשבה לעצמה, "נומי קטנה, מה אמא צריכה לעשות?" נומי הקטנה כבר התקלחה, פניה היו נקיות. מונique הורידה את ראשה ונישקה אותה על מצחה. הבעתה הייתה מלאה בחיבה וכאב לב. נומי הקטנה לא נפצעה, אבל סימני החבל עדיין היו ניכרים על גופה. עם זאת, על הסימנים האלה הונח תרופה. כשצפתה בה ישנה בשלווה, פיה התעקם בחיוך, אבל המבט על פניה היה מר. היא ה