**נקודת מבט: מייב**
זה הרגיש כאילו נלכדתי בתוך סיוט.
שרה לא הייתה בריתוק. היא לא הייתה כלואה בשטחי 'מונסטון' כפי שאבא נשבע בפני זיידן שהיא תהיה. היא לא הייתה אמורה להימצא בשום מקום בקרבתי, ובכל זאת, הנה היא עומדת כאן, במרחק של פחות משישה מטרים ממני, נראית מוחשית ואמיתית בדיוק כמו הקרקע שתחת רגליי וכמו האוויר שנעצר בגרוני.
לא רציתי לראות אותה שוב לעולם. וחשבתי שהיא מרגישה בדיוק אותו הדבר.
היא הזעיפ
















