**נקודת מבטו של קיידן** ברגע שאבי הבחין בבת זוגו עומדת בפתח הדלת, זועפת בחמת זעם לא אופיינית שכמעט ולא נראתה אצלה, הוא איבד את קור הרוח האכזרי שלו כאלפא. לפתע פתאום, הדבר היחיד שהאיש שלפניי ראה היה את אשתו. "ליאונורה—" "בשם האלה, על מה אתה מדבר, ארלן?" הטיחה אמי, מתפרצת אל עומק החדר. "האם אתה בכלל מבין על מי אתה מדבר בכזה זלזול?" הייתי המום. בכל שנותיי, מעולם לא ראיתי אותה מגיבה בכזאת פראות. אולם,