**נקודת מבט: מייב** כאילו קראה את מחשבותיי, הנסיכה שארלוט ניגשה אליי, מוללת את אצבעותיה בעצבנות. "קיוויתי שנוכל לשבת יחד קצת... היה משהו שרציתי לדבר איתך עליו," היא גילתה. "זה בסדר?" מצמצתי, מודה שהרגשתי מעט המומה. בפעם האחרונה שראיתי אותה, נפרדנו ברוח טובה. מה כבר יש לה לומר לי? זיידן הביט בשתינו, וככל הנראה פירש את שתיקתי המבולבלת כתשישות. "הו, שארלוט," הוא התערב בחיוך מנומס, "מייב בילתה את רוב