**נקודת מבט: זיידן** ברגע שנכנסתי לחדר השינה שלי באותו אחר צהריים, נמשכתי מייד אל בת זוגי, שישבה ליד החלון הפתוח המשקיף אל הגנים האחוריים. עוד לפני שהספיקה לברך אותי לשלום, משכתי אותה אל זרועותיי ונישקתי אותה. למרות הפתעתה הראשונית, היא הגיבה באותו אופן, וכְרכה את זרועותיה סביב צווארי. לאט, הנחתי לה בעדינות לשוב ולעמוד על רגליה. "היי," מייב התנשפה, ופניה אורו. "לא ציפיתי לראות אותך מוקדם כל כך." ז