**נקודת מבטו של קיידן** עוד בטרם הצליח מוחי לקלוט את המתרחש, גופי זינק באופן אינסטינקטיבי אל מחוץ למסלול ההתקפה של לוקאס. נדרשו לי כמה שניות להסדיר את נשימתי מהתנועה הפתאומית, ועיניי נפערו לרווחה בעודי מביט באחי, שנראה כעת, לכל הדעות, כעוס למדי. אגרופו הקמוץ עדיין ריחף באוויר, במקום שבו היה ראשי אך לפני רגעים ספורים. לולא שנות האימונים הרבות ואינסטינקט הקרב המלוטש שלי, הייתי מוטל כעת כערימה חסרת ה