נקודת מבט: מייב "העלמה מייב, זומנת לארמון המלוכה!" מרוב הפתעה, כמעט והשמטתי מידי את ספר ההריון שקראתי. כחכחתי בגרוני, קטועה ומובכת. "הארמון?" חזרתי על דבריה, מנסה להישמע אגבית ואדישה ככל האפשר. "לשם מה?" מיד הוצפתי בשלל תרחישי האימים האפשריים. האם עשיתי משהו רע...? או שמא אבי או ויקטוריה אמרו דבר מה שיסבך אותי בצרות, כנקמה על כליאתה של שרה? מגי, לעומת זאת, נעצה בי מבט כאילו מלמלתי דברי הבל מוחלטים