**נקודת מבט: מייב** הנסיעה בחזרה לאחוזה הייתה... שקטה להחריד. בכל פעם שגנבתי מבט אל זיידן, יכולתי לראות שהוא שקוע עמוק במחשבות, מנתח שוב ושוב את מה שקרה אתמול. עיניו, שבדרך כלל היו חזקות ודרוכות, היו מזוגגות מרגש עצור. הוא נראה כמי שזה עתה התעורר מסיוט. נסיך האלפא הנקמן וחסר הרחמים מאותו הבוקר נעלם כלא היה... והוחלף בצעיר מופחד ומותש שנראה כאילו הוא זקוק לחיבוק. אשמה כבדה רבצה על כתפיי. כל זה היה