**נקודת מבט: מייב** "מה דעתך, מייב?" מלמל זיידן כשהוא מביט בי. "האם מקובל עלייך להמתין עם טקס האיחוד?" לא ידעתי אפילו כיצד להתחיל לתאר עד כמה הערכתי את רצונו לשמוע את דעתי – איש מעולם לא טרח להתעניין במחשבותיי לפני שהוא הופיע בחיי. מתוך רפלקס טהור, הנהנתי לאישור. רק לאחר שהמשיך לדון בעניין עם אביו, חלחלה בי ההבנה של מה שעשיתי זה עתה. הרגע הסכמתי רשמית להיקשר לזיידן לנצח. המחשבה החסירה פעימה מליבי.