נקודת מבט: זיידן "א-אני מצטערת," גמגמה מייב במהירות כשהיא משפשפת את שפתיה הנפוחות זו בזו. עדיין יכולתי לטעום אותה, את הגוון הטבעי והמתוק של שפתיה שנמהל ביין האדום ששתיתי בארוחת הערב. "עשיתי משהו לא בסדר...?" הסומק המבויש שהתפשט על פניה גרם לליבי להתכווץ. למען האמת, לא רציתי דבר מלבד לנשק אותה עד אובדן חושים... לקלף ממנה את בגדיה פיסה אחר פיסה עד שלא יישאר דבר שיסתיר אותה מפניי... לאבד את עצמי בתוך