הכול קרה בגוף שלישי ברגע שזיידן וברק עזבו את בית הלהקה של אבן הירח, ברטון טרק את הדלתות מאחוריהם. הוא נשען על המשקוף באנחת רווחה כבדה, קרוב לקריסה, אך משתמש בכל בדל אנרגיה שנותר לו כדי לשמור על קור רוחו כאלפא. "עכשיו..." הוא מלמל, ופנה אל ויקטוריה, שהביטה מהחלון במכוניתו המתרחקת של זיידן, "את מבינה עד כמה המצב חמור עבורנו?" האלפא נתקל בדממה צורמת מצד הלונא שלו. "אני לא משחק, ויקטוריה," אמר ברטון ב