[מנקודת מבטה של אוולין] שוב השתררה דממה בחדר. לא הייתי בטוחה שאפילו אלכסנדר ידע מה לומר. בטח שהוא היה המום כמוני. בין שנינו, הייתי בטוחה ששנינו חשבנו שיידרש הרבה יותר משיחה אחת כדי שוונדי תרגיש מחויבת כל כך לרצות לעבוד יחד. קרוליין נראתה כאילו מישהו העז לסטור לה על פניה. לשנייה קצרה, הייתי קצת לחוצה להפנות את ראשי כדי להסתכל עליה. אבל היא התאוששה במהירות מההלם שלה. חיוך משועשע עיקם את שפתיה המאופר