[מנקודת המבט של אוולין] זה בהחלט הרגיש כמו דייט. מהתאורה החושנית העמומה ועד למוזיקה החלקה והעדינה שהתנגנה ברקע. לעזאזל, ממש ישבנו בשולחן פרטי לשניים במה שהיה חייב להיות אחת המסעדות היוקרתיות ביותר באזור. הכול בסיטואציה צעק 'דייט'. משהו שהיה צריך לקרות לפני שהתחתנו. אבל אז, אני מניחה שעדיף מאוחר מאשר לעולם לא. מה שלא הצלחתי להבין היה למה. האם הייתי אמורה להאמין שאלכסנדר ארגן את כל זה רק כדי לראות א