[מנקודת המבט של אוולין]
"עכשיו, אני רוצה שתזכרי את זה, בסדר? כל מה שאני אומר ועושה - שום דבר מזה הוא לא נכון," אמר לי אלכסנדר.
הוא לקח את ידי בידיו והחזיק אותי קרוב. הרגשתי את החום הבלתי מוסבר זורם בגופי כשליטף את לחיי המוכתמות בסומק בקצות האגודלים.
"הכל כדי לוודא שמייקל יאמין שאת ואני עדיין מסוכסכים זה עם זה."
"אני יודעת את זה, אלכסנדר. בבקשה, תפסיק לדאוג," אמרתי לו.
האיש היה מעבר לדאגה. באמת האמ
















