[מנקודת מבטה של אוולין] בואו פשוט נגמור עם השטות הזו. זה היה היום של מפגש הלונה ולא היה לי שום רצון אפילו לקום מהמיטה. כמובן, אלכסנדר כבר קם והלך עד שהעיניים שלי נפתחו לגמרי. בזמנים כאלה יכולתי ממש להשתמש בכמה מילות תמיכה. ידעתי, עמוק בפנים, שאין לו שום חובה אמיתית ללוות אותי לאירוע הארור הזה. אבל בצורה מוזרה, זה הפך את זה ליותר נסבל. התגלגלתי מהמיטה, עצרתי באמצע התנועה וחטפתי תחושה כבדה של דז'ה ו