[מנקודת מבט של גוף שלישי]
מיכאל רתח מזעם.
הוא היה בטוח שהגורל אינו אלא כלבה אכזרית וקרה עם חוש הומור אפל.
הוא ידע שהסתלקות מחדר האוכל בצורה כה גסה אינה המראה הטוב ביותר עבורו. אבל כיוון שהסבלנות ואיפוק העצמי שלו התפוגגו מהר יותר משנייה לשנייה, הוא נאלץ לסגת במהירות. הוא לא רצה שאוולין תראה את הצד הזה שלו.
לפחות, לא עדיין.
מיכאל לא היה בטוח לחלוטין באיזה מצב ימצא את אחיו החורג, אלכסנדר, כשיגיע לאחו
















