[מנקודת מבטה של אוולין] לבי הלם בפראות בחזי. כשהחדר הלך ונעשה רועש יותר בלחישות חנוקות ובמבטים בוטים לכיווני, כל הדם בגופי החל לשעוט לאוזני. כל מה שפיונה הטיחה בי הרגיש כמו קבלת אגרוף כואב אחד אחרי השני. מעולם לא הייתי המטרה העיקרית של הבריונות שלה לפני כן, ובכנות לא הייתי מוכנה לכך. ניסיתי לעמוד על שלי כמיטב יכולתי, אבל פשוט לא היה שום דבר קוהרנטי שהיה מוכן לצאת מפי באותו רגע. פיונה עמדה לאחור שח