"טינק!" התעוררתי לקול הצווחני של וויני שצרח ברחבי הבית, וקפצתי מיד מהמיטה ובהיתי אל החושך. בטח שמעתי לא נכון, נכון? "טינק, תתעורר!" זינקתי מהמיטה ורצתי במורד המסדרון לחדר של וויני, פתחתי את הדלת בחוזקה והדלקתי את האור. "מה קורה?" שאלתי. וויני הביטה בי, פניה כבר היו מכוסות בפסים של דמעות. "זה טינק," היא אמרה לי, שפתיה רועדות. "הוא... הוא לא מתעורר." צעדתי לעבר המיטה ונפלתי על ברכיי מול הכלב הקטן. ו