הארי, "שמח לראות אותך," מיכאל קיבל את פני, לוחץ את ידי כשהתקרבתי. ניסיתי לחייך אליו בחזרה, אבל הייתי די בטוח שכל מה שהצלחתי היה חצי-חיוך מעוות. "אפשר לגמור עם זה?" שאלתי, והוא הנהן וסימן לי להיכנס. נכנסנו לבניין, וניסיתי להתכונן למציאות של מה שעמד לקרות בהמשך. וינסטון רופר, עורך הדין שאיתו נפגשנו באותו יום, חיכה ליד הדלת כשנכנסנו. הוא הושיט את ידו לעברי, ולקחתי אותה. לא הייתי בטוח למה ציפיתי - איז