ריינה "תודה רבה," אמרתי לה, ונתתי לה חיבוק מהיר. "אני אבוא בסוף השבוע לבדוק אותו, בסדר?" "בסדר," היא הסכימה, והפנתה את תשומת ליבה לכלב. "עכשיו, בוא נדאג שתתאקלם, טוב?" צפיתי בכלב לרגע נוסף לפני שפניתי ויצאתי מהדלת. הייתי קצת עצובה, שהשארתי אותו מאחור ככה - טוב, תמיד הייתי קצת עצובה כשהייתי צריכה להשאיר כלב מאחור, אבל אפילו בשבילי, הייתי עצובה יותר מהרגיל. אולי בגלל שידעתי שהכלב הזה הוא הקשר היחיד