ריינה "אוי, תודה לאל." מלמלתי לעצמי את המילים מאחורי המסכה ועצמתי את עיניי לרגע ברגע שמצאתי את החסימה שמנעה מטינק לעמוד על רגליו. בקושי האמנתי שהוא הגיב לזה כל כך רע. הוא היה קצת מלכת דרמה. זה בטוח. בזהירות, הסרתי את הגרב שהוא לעס בבירור יום או יומיים קודם לכן והשלכתי אותה. דבר טיפשי קטן. לעזאזל, לפחות שום דבר רציני יותר לא קרה. כש הארי התקשר אליי באותו בוקר, הייתי חייבת להודות שהמוח שלי קפץ לגרוע