הארי "וויני?" קראתי בשמה. היא הרימה את ראשה וחייכה אלי. "מה?" לא יכולתי לעשות את זה כאן. זה פשוט לא הרגיש נכון. הייתי חייב ללכת למקום אחר, מקום שידעתי שהיא תרגיש בו קצת יותר בנוח. מקום שבו נוכל לשבת ולדבר על כל חלק מזה, כדי לוודא שהיא מבינה את זה ושהיא מוכנה לקחת את זה על עצמה. "בואי נלך לקנות גלידה," עניתי, והיא מחאה כפיים בשמחה כשנסעתי מהבית ספר לכיוון המסעדה הקיטשית הקטנה שמגישה את הכדורים הכי