ריינה: נשענתי אחורה במושב. אני מניחה שבאמת לא חשבתי על שום דבר כזה. הייתי כל כך בהלם שלא באמת התעמקתי מעבר לראש שלי, ולמען האמת, כל מה שהיה שם זה הפחד העז שאני עומדת להיות מודחת מחייו. אבל אולי הארי היה מודאג באותה מידה שאותו הדבר יקרה לי. אולי הוא חשב שברחתי משם, ולא השארתי מאחוריי כלום חוץ מענן אבק מצויר במקום שבו עמדתי. הייתי כל כך המומה שלא חשבתי על כך שהוא אולי צריך שאתמוך בו עכשיו - שהוא אול