רינה:
"גם אני מתגעגעת אלינו," עניתי. "זה לא אותו דבר בלעדייך."
"טוב, כדאי שתתרגלי שאני בסביבה שוב," היא אמרה. "אני לגמרי שתלטנית ואמהית עכשיו. אני לא אסבול שטויות."
"את מקללת לידו?" הקנטתי אותה. "כבר השפעה רעה על התינוק שלך."
"כן, טוב, אני חושבת שהוא שמע מספיק מזה בחודשים האחרונים כדי שיספיק לו לכל החיים." היא צחקה קלות, והביטה בבנה בהערצה בעיניים. זה גרם לי להיות כל כך שמחה לראות אותה קורנת משמחה
















