מוקדם בבוקר שלמחרת, ווריאן ראתה את המייבאך השחורה המוכרת עוצרת מול הכניסה של גן הילדים כשהגיעה. האיש החסון נשען על המכונית כאילו חיכה למישהו. "מר פאד?" היטון צמצם את עיניו השחורות והביט בפניה היפות. ואז, שפתיו הדקות נפתחו קלות. "גברת מונט, כנסי לאוטו. אנחנו צריכים לדבר." לדבר? וריאן הרגישה לא בנוח כשנכנסה למכונית. היטון נראה רגוע כרגיל, והוא השליך הסכם כתוב מולה. קולו היה מונוטוני. "תסתכלי. אם אין