וריאן נאלצה להרים את פניה המכוסות דמעות. עיניה הענקיות והדומעות נעצו מבט בפניו הנאות של הגבר שהלכו והתקרבו אליה. שפתיו הדקות של הייטון היו רכות בהרבה מכפי שדמיינה. המומה, היא עמדה ללא ניע כמו טיפשה. הנשיקה לא הייתה עמוקה ולא לוהטת, אבל היא הספיקה כדי לגרום ללבה לפעום מהר יותר. הייטון עזב אותה. עיניו השחורות והעמוקות נעצו מבט בפניה המבולבלות, ושפתיו הדקות רעדו בשלווה, "אז, את יכולה לשתוק עכשיו?" לפ