היטון פאד קיבל שיחת טלפון מקוש חאווייר כעשרים דקות לאחר מכן. "שלום, בוס, המפקח על בית הקברות סאות' היל אמר לי שבוד ילן בעצם קנה חלקה לאביה של הגברת. זה..." האיש ההוא השיב בפשטות לפני שניתק את שיחת הטלפון, "זה לא ענייני" לפני שניתק את שיחת הטלפון. הוא קבר את ראשו בערימת המסמכים וכל מה שהרגיש היה גל של תסכול וכעס בלבו. האם האישה הזו הייתה מודעת לעצמה כמו הנשים האחרות סביבה? האם יכול להיות שבגלל היעד