לונה הפכה במהירות את נלי והרימה את סנטרה. פניה של בתה היו חיוורות כל כך, שלא נותר זכר לחיים בלחייה. עיניה היו עצומות בחוזקה כאילו נרדמה. בעקבות תנועותיה של לונה, ידה של הילדה הקטנה נפלה לידה בחולשה... "נלי? נלי!" פחד בלתי מוסבר אפף את מוחה של לונה כשהחזיקה את הילדה הקטנה כמו אישה מטורפת. "נלי, תתעוררי! אנחנו עומדים להינצל! נלי—" "מה קרה לנלי?" יד גדולה אחזה בקיר החיצוני של המכונית בדיוק כשלונה עמד