שפתיה של לונה התעקמו לחיוך של חוסר אמון. "מר לינץ', אתה צוחק עליי? אישה כמוני, שהתנהגה כלפייך בחשדנות, שאפילו השם שלי לקוח מגרושתך, אתה בטוח שאתה רוצה להעסיק אותי?" ג'ושוע ידע שלונה לועגת ליחס שלו כלפיה בעבר. הגבר צמצם מעט את עיניו. אלמלא העובדה שנלי בדיוק התאחדה איתו והוא לא הבין את מזג הילדה, הוא לא היה מניח את גאוותו ומעסיק את האישה המפוקפקת הזו. הוא קרא עליה בדרכו לדירתה. כאישה שחזרה זה עתה מחו"ל, לא היו לה בעיות כספיות, ובכל זאת, העבודה הראשונה שהיא הגישה מועמדות אליה לאחר שחזרה הייתה למשרה של משרתת בוילה בלו ביי? אם לא הוא ולא קבוצת לינץ', מה הייתה המטרה שלה? "וואו." בדיוק כששניהם היו נעולים במבוי סתום בפתח הדלת, אפשר היה לשמוע קריאות התפעלות משכניה מהמסדרון. "זה... מר לינץ', נכון?" ג'ושוע היה איש עסקים מצליח שתמיד הופיע בחדשות הכלכליות. מעטים בעיר בניאן לא הכירו אותו. קול גברי שהגיע מאחורי ג'ושוע גרם לגבותיו להתכווץ בחוזקה. בשנייה הבאה, הוא תפס את זרועה של לונה ומשך אותה הצידה, ונכנס בדלת. טריקה! הדלת נסגרה בקול רעש. קול של שכן הגיע מחוץ לדלת, "אתה טועה?" "איך יכול להיות שאדם חשוב כמו מר לינץ' יגיע לקהילה ענייה כמו שלנו ויסורב כניסה על ידי אישה?" "למר לינץ' יש ארוסה, והם מאורסים כבר חמש שנים..." קולותיהם דעכו בהדרגה. לאחר שנעלמו, לונה פנתה לג'ושוע, ידיה שלובות על חזה. "יש להם נקודה, מר לינץ'. אדם כמוך לא צריך להגיע לקהילה ענייה כמו שלנו." ג'ושוע הרים את ראשו וסקר בשקט את הרהיטים בדירה. היו ציורים על הקיר, כמה קישוטי צמחים על השולחן, ודובי ישב על הארון בכניסה. בהשתאות, הוא הרגיש כאילו חזר לעבר - לשש שנים קודם לכן. כשלונה והוא בדיוק התחתנו, היא הייתה עסוקה בבית. "אנחנו צריכים לתלות כמה ציורים כאן כדי שזה ייראה נחמד יותר! הצמחים הירוקים כאן הפכו את החדר למרגיע יותר!" "שמתי דוב קטן על הארון בכניסה, כדי שתרגיש כאילו מישהו מברך אותך ברגע שאתה נכנס בדלת..." ג'ושוע הוריד את ראשו כשהביט באישה שהיו לה גם עיניים יפות כמו ללונה גיבסון. האישה הזו, ששמה היה גם לונה, נראתה כאילו היא מחקה בכוונה את לונה. מהדרך שבה היא הלכה, הגזרה שלה, ועד לקישוטים האהובים עליה, היא חיקתה את הכל! היה קל לגלות מה לונה גיבסון אהבה. לונה גיבסון הייתה אמנית עם תהילה די נדיבה כשהיא נהנתה לשתף על חייה ועל ההשראה שלה באתרי מדיה חברתית. כל מה שהופיע באינטרנט יישאר באינטרנט. כל עוד היא רצתה, היא יכלה בקלות לגלות על תחומי העניין וההרגלים של לונה גיבסון. מבטו נפל על קומקום התה. הוא צחק בלי רגש כשנשען בחן על הספה ומזג לעצמו כוס תה. "גברת לונה אוהבת לשתות גם קפה?" לונה קמטה את מצחה, ורק המה כתשובה. ג'ושוע הרים את כוסו ולגם ממנה לפני שחיוך קר צץ לאט על שפתיו. זה היה ערביקה, אבל לונה גיבסון אשתו העדיפה רובוסטה. הוא הרים את ראשו, אצבעותיו משפשפות בעדינות את החלק החיצוני של הכוס. "איזה חבל, גברת לונה. לא רק שחיקית את ההרגלים וההתנהגות של אשתי, אפילו עיצבת את המקום שלך שמזכיר לי כל כך את אשתי... "אבל לצערי, הקפה הסגיר אותך. אשתי אוהבת לשתות קפה, אבל כמוני, היא מעדיפה רובוסטה. היא אף פעם לא שותה פולי ערביקה." לונה עצרה והבינה את המשמעות מאחורי דבריו. היא צחקה. "אני רואה שגרושתך אוהבת רובוסטה." כשהם היו ביחד, היא גילתה בטעות שהוא אוהב רובוסטה, אז היא אמרה לו שהיא אוהבת גם רובוסטה. אם הוא היה שם לב יותר, עם זאת, הוא היה מבין שהיא בעצם נהנתה מפולי ערביקה. "כמו שציפיתי, את עושה את זה בכוונה." הוא הניח את כוסו בחוזקה עד שהיא פגעה בשולחן הזכוכית וצלצלה בקול רעש. עיניו העמוקות של ג'ושוע נעצו בה מבט קר. "להשקיע כל כך הרבה מאמץ כדי לחקות את אשתי, מה את רוצה?" לונה ישבה מולו. עם הבעה קרה היא מזגה לעצמה כוס קפה ושאלה, "מה אתה חושב?" 'אני מעריצה אותך, אז אני רוצה לחקות אותה כדי לרצות אותך.' "איזה משני אלה היית מעדיף?" ג'ושוע צמצם את עיניו לעברה. "אם המטרה שלך היא להתקרב אליי, אני מציע לך לוותר עכשיו." לונה פיהקה בעצלתיים. "זה בגלל שמעולם לא אהבת אותה. לא משנה כמה אני אחקה אותה, אתה לא תתעניין, נכון?" ג'ושוע בהה בה בקרירות, אם כי הוא נשאר בשקט. מבטו לא הבהיל אותה, אלא היא פתחה את פיה והמשיכה, "מר לינץ', תגיד לי: אם רציתי לרצות אותך, לא הייתי צריכה לנסות לחקות את הארוסה שלך במקום? מכיוון שהיא יכולה להפוך אותך מגיס לשעבר לארוס עכשיו, אתה בטח אוהב אותה מאוד." 'אוהב אותה מאוד.' שלוש המילים האלה גרמו לגבותיו להתכווץ חזק יותר. אחרי רגע, הוא בהה בה ואמר, מילה במילה, "התארסתי לאורה כי זה היה משאלתה האחרונה של אשתי." "האם זו הייתה בקשה מיוחדת מאשתך לפני שהיא מתה?" לונה הניחה רגל על ברך אחת, הבעתה רגועה כמים, אבל האמת היא שהיא רעדה בפנים! לפני כל כך הרבה שנים, הם התייחסו אליה בצורה כל כך אכזרית, ובכל זאת גם שנים רבות לאחר מכן, הוא עדיין העז לומר שזו הייתה משאלתה האחרונה! מייצבת את ידה שאחזה בכוסה, היא הורידה את ראשה ולגמה. "אשתך היא אישה כל כך טובה שגם על ערש דווי היא עדיין תוותר על בעלה למישהי אחרת." עיניו של ג'ושוע הפכו קרות כקרח. הוא בהה בה בקרירות. "תזכרי את מקומך. אני לא רוצה לשמוע מילים כאלה בעתיד." בכך, הוא הוציא את הטלפון שלו וחייג למספר. לא הרבה זמן לאחר מכן, דלת הדירה נפתחה בכוח מבחוץ. לוקאס נכנס והניח מסמך על השולחן. "גברת לונה, זה החוזה שלך לעבודה. אם את לא מרוצה ממשהו, בבקשה תגידי לנו, ואנחנו נעשה כמיטב יכולתנו כדי להתאים לך." לונה הרימה את החוזה והתחילה לקרוא. "להיות משרתת זה רק התפקיד החלקי שלי." היא הצביעה על אחד התנאים בחוזה ואמרה בקלילות, "אבל לעת עתה, אני אתמקד את רוב הזמן והמאמץ שלי על הנסיכה הקטנה." לאחר מכן היא הצביעה על כמה תנאים בפירוט וסיפקה פתרון. לונה ולוקאס היו שקועים לגמרי בשיחה שלהם. ג'ושוע נשאר במקומו בפינה, מבטו חלש כשהוא בוהה למרחק, לא בטוח על מה הוא חושב. הוא נשאר במקומו בפינה בקרירות, לא יודע על מה הוא חושב. חצי שעה לאחר מכן, הסתיימו משא ומתן על החוזה. לונה לקחה את העט וכתבה ברצינות את שמה. עם חתימת שמה, זה ייצג שהתוכנית שלה להתגנב לוילה בלו ביי הצליחה. לאחר חתימת החוזה, ג'ושוע קם לעזוב כשהטלפון הסלולרי שלו צלצל. "אדוני," נשמע המשרת חרד, קולו נשמע מהצד השני של הטלפון, "גברת אורה גיבסון כאן! היא גררה את מיס נלי מחדרה, וקראה לה מזויפת! בבקשה תחזור הביתה מהר!"