"נטשה ענתה מיד בקול רם, "אני כאן"." לונה ידעה שהיא צריכה לקחת את נלי וללכת. היא לא צריכה להתווכח עם אורה מול נטשה, אבל רגליה היו כבדות כמו עופרת. היא לא יכלה לזוז. היא לא ראתה אותה שש שנים. האישה בגיל העמידה שעמדה מולה הייתה אמה, אותה לא ראתה שש שנים. לונה הרגישה שגרונה נסגר והתייבש. היא רצתה לומר משהו, אך לא הצליחה להרכיב מילים. "מה קורה כאן?" ברגע זה, אורה הגיעה אליהן. היא מיד הבחינה בנלי ולונה